תרגום מפולנית: ענת זיידמן
אולגה טוקרצ'וק Olga Tokarczuk
לשאלה מיהי הגברת הראשונה של הפרוזה הפולנית בת זמננו יש רק תשובה אחת: זוהי אולגה
טוקרצ'וק, סופרת מוערכת הן בעיני מבקרי הספרות והן על ידי קוראיה. טוקרצ'וק הייתה
מועמדת מספר פעמים לפרס הספרותי היוקרתי ביותר בפולין ניקה, ספריה תורגמו לעשרות
שפות וכל ספר חדש שלה ללא יוצא מהכלל הוא בחזקת אירוע בשוק הספרים הפולני.
בזכות מה ממשיכה טוקרצ'וק לאחר פרסום ספרה הראשון מסע אנשי הספר (1993) לקצור הצלחה
אחר הצלחה? קודם כל בזכות כישרונה לספר סיפורים מעניינים וצבעוניים וגם בזכות
יכולתה לברוא ביד קלה "עולמות כתובים" שונים מאוד אלו מאלו. הסופרת כותבת באותה
קלות סיפור על הרפתקנים במאה ה-17 המחפשים בצרפת ובספרד את ספר הידיעה הסודי (מסע
אנשי הספר) כמו את סיפורה של משפחה בורגנית בראשית המאה ה-20 בוורוצלאב שמתמודדת עם
הסתגלותה של ילדה-מדיום (א' א', 1995) וגם את סיפוריהם של גיבורים בני ימינו
המתמודדים עם טראומה לאחר מות קרוביהם (סיפורים אחרונים, 2004). טוקרצ'וק יודעת
ליצור גם "עולם כתוב" בדיוני מלא כפי שעשתה ברומן עידן ועתות אחרות (1996), שהוא
כנראה הספר הידוע ביותר שלה. בספר זה היא יוצרת עולם של עידן, שהוא שמו של כפר מיתי
הממוקם במרכז פולין ומתארת את העולם הדמיוני המיתי שבו אפשר משתקפים קטעים
מהיסטוריה האמיתית של אירופה המרכזית שאינו נופל מאלו שיצרו אמני הריאליזם המאגי
כמו למשל גבריאל גרסיה מארקס, מחברו של מאה שנות בדידות.
כתיבתה של טוקרצ'וק קונה לה המוני קוראים גם בזכות מה שאפשר לכנות האוניברסאליות של
יצירותיה. היא משתמשת הרבה בפרבולות ובאלגוריות, דנה בנושאים עתיקי יומין; חיפוש
משמעות וסדר בעולם הנמצא בצל הכאוס (מסע אנשי הספר, עידן ועתות אחרות), התמודדות עם
שוני - חריגים המיוסרים בידי הרוב הקובע את הנורמות (א' א', בית יומי - בית לילי,
1998), הסתגלות לזיקנה (בית יומי - בית לילי), עיבוד האבל אחרי מות קרובים (סיפורים
אחרונים). לנושאים אלו שנפוצים בספרות מקנה טוקרצ'וק פן ייחודי, ספריה מצטיינים
בסגנון אישי ברור. המחברת משרטטת דיוקנאות פסיכולוגיים מעודנים, מספיגה את סיפוריה
בחכמה נסתרת, מעדיפה לשאול שאלות ולהצביע על הבעיות מאשר להציע פתרונות חד משמעיים.
בניגוד למרבית סופרים בני ימינו טוקרצ'וק אינה מדגישה ללא הרף את ה'אני' שלה, (למעט
בית יומי - בית לילי שיש בו קווים אוטוביוגראפיים ברורים). היא מעדיפה לעקוב בתשומת
לב אחרי התמודדויות קיומיות של אנשים אחרים וכמו מטפל מיומן (טוקרצ'וק היא
פסיכולוגית בהשכלתה) חודרת אל נבכי החרדות והתשוקות האנושית. ומה שחשוב לא פחות,
היא מתארת כל זאת בסגנון שהוא אמנם חסכוני אך מדויק ובהיר מאוד.
עד כה התרכזתי בעיקר ברומנים של טוקרצ'וק שהביאו לה את התהילה ואת מקומה בשורה
הראשונה של כותבי פרוזה פולניים. אך כדאי לשים לב גם לסיפוריה, כי גם הסיפורים
הקצרים שבאסופות הארון (1997) ומנגן על תופים רבים (2001) מהווים שיאים בסיפורת
הפולנית. השני שביניהם הוא מעניין במיוחד ומכיל בין השאר סדרת סיפורים ריאליסטיים
עם הבלחות גרוטסקה ומוצגים בהם אירועים מתוך ההיסטוריה של פולין בשנים האחרונות.
רוברט אוסטשבסקי
אלגה טוקרצ'וק (ילידת 1962)
סופרת ומסאית המהוללת והנערצת ביותר בין סופרי דור הביניים; זוכה בפרסים ושבחים
רבים ומוערכת באותה מידה – דבר נדיר ביותר - הן על ידי הביקורת הספרותית והן על ידי
קהל הקוראים הרחב.
ביבליוגראפיה:
ערים במראות, קלודזקו, 1989.
מסע אנשי הספר, ורשה: Przedświt, 1993; מהדורה חדשה ומתוקנת ורשה: W.A.B , 1997.
א'א', ורשה: PIW, 1995.
עידן ועתות אחרות, ורשה: W.A.B, 1996.
הארון, לובלין: הוצאת UMCS , 1997.
בית יומי - בית לילי, וולגז'יך: Ruta, 1998.
סיפורי ערב חג המולד (עם יז'י פילך ואנדז'יי סטאסיוק), Czarna Ruta, 2000.
בובה ופנינה (מסה), קרקוב:WL , 2004.
מנגן בתופים רבים, וולבז'יך: Ruta , 2001.
סיפורים אחרונים, קרקוב:WL , 2004.
אנה אין באחוזות קבר של העולם, קרקוב: Znak, 2006