מדע

• הישגים חדשניים
• מחשבה שהקדימה את זמנה

מדע לא מכיר בגבולות. במכללות פולניות עובדים חוקרים זרים, ופולנים מרצים בארצות אחרות. להצלחות הנוכחיות של המדענים הפולניים יש מסורות היסטוריות משלהן. רשימות הספרים של ספרית ועדת הכמרים העליונה של קרקוב משנת 1110 מוכיחות, שכבר במאה ה-12 לעילית הרוחנית הפולנית הייתה גישה לספרות אירופאית של העת ההיא, גישה ליצירותיהם של אובידיוס, טרנציוס, סטאציוס או סאלוסטיוש. מחקרי המדענים הפולניים לעיתים הניבו גילויים בקנה מידה עולמי.

הישגים חדשניים

ציוותו של פרופסור סילבסטר פורובסקי הקדים מכוני מחקר מהחשובים ביותר בעולם, כשפיתח טכנולוגיה של בנית לייזר כחול. הוא נבנה במעבדה של "המרכז לחקר לחצים גבוהים" באקדמיה הפולנית למדעים הודות להשגת מונו-גבישים של GaN בתנאי לחץ גבוהים מאד. השימוש בדיודת לייזר, המקרינה אור כחול, מאפשר הגדלה פי ארבע של כמות האינפורמציה על דיסקים אופטיים, כלומר משטחי CD-ROM יהפכו ל-"פוריים" יותר. עכשיו משמשים לייזרים אדומים לרישום ולקריאה על משטחים אלה . דיודות כחולות ימצאו שימוש באבחנה רפואית, כמו כן בבקרת איכות הסביבה. ללייזר כחול המתינו גם אנשי צבא. תוך שימוש בלייזר אדום, ירוק וכחול אפשר יהיה לבנות טלביזיות מדור חדש ומקרני וידיאו.

על סיפונו של הלוויין ששוגר לחלל "קורונאס" נבנו מכשירי מחקר של הפיזיקאים הפולניים. המהנדסים מירוסלאב קובאלינסקי ואירניוש גאיצקי בנו מכשירי ספקטרומטר רנטגן, הנקראים "רסיק" ו"דיוגנס", אשר חוקרים תהליכים המתרחשים בצמרת השמש ושולחים בזמן אמת נתונים למרכז החלל במוסקבה. הניתוח שלהם יאפשר לאסוף מידע שוטף על שכבות חיצוניות של השמש. "רסיק" ו-"דיוגנס" יבלו בחלל מספר שנים.

המידע האחרון הנוגע לאסטרונומים גם הוא מרשים. מדענים פולניים בראשותם של הפרופסורים אנדז'יי אודאלסקי ומארצ'ין קוביאק הצליחו לגלות 46 כוכבי לכת חדשים מחוץ למערכת השמש. הם השתמשו בשיטה חדשה של "צייד מאסיבי של כוכבי הלכת" – OGLE, דבר שפתח פרק חדש באסטרונומיה העולמית.

בהצלחה גדולה הסתיימו בשנת 2001 עבודות מחקר של מספר שנים של ארכיאולוגים פולניים. צוות בראשות פרופסור קארול מישליבייץ ממכון הארכיאולוגיה של הים התיכון גילה במצריים קברים מתקופת "המדינה הישנה", הנמצאים בהיקף הפירמידה של פרעה דז'וסר בסאקארה. בסינאדה המשלחת הפולנית גילתה כנסיה שהייתה, קרוב לודאי, מאוזוליאום של השליטים הנאבאטיים ובו 11 מתוך כמה עשרות של מוצגי השליטים. ארכיאולוגים פולניים בראשתו של דר' בוגדאן ז'וראבסקי, משתתפים בהצלת עתיקות התרבות הנאבאטית מהצפה . בסודן פועלת מזה 35 שנה משלחת ארכיאולוגית בראשות ד"ר סטפן יאקוביילסקי. בעונות האחרונות, חשיפה של כמה עשרות ציורי קיר במנזר "השילוש הקדוש" הפכה לגילוי מדעי מרעיש של ממש. ציורים אלה משלימים את אוסף הפרסקות המפורסמות מ"פאראס" שהתגלו בשנות השישים על ידי פרופסור קאז'ימייז' מיכאלובסקי.

מחשבה שהקדימה את זמנה

לפעמים קורה שגילוי מקדים מאד את זמנו. כך קרה במקרה של יאן צ'וחראלסקי (Jan Czochralski), אחד המדענים הפולניים הידועים ביותר מחוץ לגבולות המדינה. אחת מהמצאותיו משמשת כיום במפעלים של קונצרנים אלקטרוניים הגדולים ביותר – "אינטל" ו"מוטורולה" האמריקאים, "סאמסונג" הקוריאני, או " NEC" היפני - ביצירת מוליכים למחצה. בעזרת השיטה שהומצאה על ידי צ'וחראלסקי מייצרים כיום כמעט את כל הצורן העולמי, ממנו מייצרים דיודות, טרנזיסטורים ו-Integraded Circuit. בשנת 1916 הוא המציא במקרה שיטה גאונית לגידול גבישי מתכת ומוליכים למחצה. בשנת 1924 רשם צ'וחראלסקי פטנט גם על סגסוגת חדשה שלא מכילה בדיל, ושהתאימה בצורה מעולה, בין היתר, ליציקת קסוות של קרונות רכבת. רכבת גרמנית קנתה את הפטנט לסגסוגת (לכן בגרמניה היא נקראה bahnmetal). כעבור כמה שנים רכשו אותו גם ברית-המועצות, ארה"ב וצ'כיה. צ'וחראלסקי היה הממציא של דברים גדולים וקטנים – עד היום הנוזל ל"פרמננט" על "חם" מיוצר לפי מתכון שלו. גם הגילויים של פרופ' אנדז'יי ק. טארקובסקי(Andrzej K. Tarkowski) הקדימו את זמנם. בשנות השישים הוא שיתף פעולה עם ד"ר Anne McLaren מבריטניה. טארקובסקי ו McLaren עסקו בעובר בשלב המוקדם ביותר של התפתחותו. הם ביצעו את ניסוייהם על עכברים. כראשונים הם גידלו עוברי עכברים מחוץ לגופה החי של האם (in vitro), הם ביצעו עליהם ניסויים מסוגים שונים, ולאחר מכן הזריקו אותם לאימהות פונדקאיות. טארקובסקי היה הראשון שהראה, שאפשר לכוון את התפתחותו של עובר העכבר. הוא הראה, בין היתר, שניתן לגדל עכבר בריא ממחית העובר. הודות למחקרים אלה משתמשים כיום, במה שנקרא, דיאגנוסטיקה פראימפלאנטלית פרנטאלית. היא מאפשרת לקיחת תאים בודדים מעוברים שהושגו בשיטת in vitro ובדיקה אם ב .A.N.D שלהם מסתתרות מוטציות קשות. הישגו הלא פחות חשוב של טארקובסקי היה להראות, שאפשרית פארטנוגנזה אצל יונקים, כלומר התפתחות האורגניזם שנוצר ללא שיתוף הגרעין. עבודתו של טארקובסקי בנושא עכברים פארטנוגנטיים התפרסמה בכתב-העת המדעי Nature, ותמונת העובר הופיעה על שער העיתון. ב-1983 טארקובסקי פיתח שיטה לחיבור תאי עובר עכבריים בעזרת, מה שנקרא, ממזג תאים תוך שימוש בזרם החשמל. 13 שנה מאוחר יותר השתמש בשיטה זו Ian Wilmut כדי להזריק גרעין לתא השחלה של כבשה, וכתוצאה מכך נולדה הכבשה המפורסמת דולי. הישגיו קיבל בשנת 2002 זכה פרופ' טארנובסקי בפרס קרן המדע והטכניקה היפנית (Japan Prize) , מן היוקרתיים בעולם המדע.