המלאך מלבוב

לפני המלחמה, שימשה ולדיסלבה חומס כראש מחלקת הסעד העירונית בדרוהוביץ' שבמזרח גליציה. מתוקף תפקידה וכחלק מפעילותה למאבק באנטישמיות, גילתה עניין מיוחד ברווחתם של התושבים היהודים באזור. את העניין הזה שלה הפכה לעבודה מסביב לשעון, עם הכיבוש הנאצי של לבוב ביוני 1941.

בכסף ובתכשיטים שאספה מיהודים אמידים הקימה קרן והשתמשה בכספים שבה לסיוע ליהודים. היא כינסה סביבה קבוצת חברים מסורים שפעלו יחד איתה בשלל דרכים מזיוף מסמכים למען יהודים שהתגוררו מחוץ לתחום הגטו המצומצם, דרך חלוקת כספים, מזון והענקת טיפול רפואי ליהודי הגטו ועד להברחת ילדים ומבוגרים יהודים אל מחוץ לגטו ומציאת מקומות מחסה בטוחים עבורם במנזרים ובבתים פרטיים. כ-60 ילדים יהודים היו תחת חסותה האישית של ולדיסלבה חומס.

היא עצמה הייתה בסכנה קבועה ומיידית לאחר שנודע לגרמנים כי בעלה הקצין ובנה נמלטו לבריטניה והתגייסו למלחמה בגרמניה הנאצית. אי לכך, עברה באופן קבוע ממקום למקום ושינתה בלי הרף את שמה וכתובתה.

בנובמבר 1942 כשכבר ניהלה רשת הצלה מבוססת בלבוב, בחר בה ארגון הז'גוטה, ממקום מושבו בוורשה, להקים ולנהל סניף מקומי בלבוב. היהודים שהצילה חומס כינו אותה "המלאך מלבוב".

בנובמבר 1943, עם גבור הסכנה לביטחונה האישי, היא נשלחה ע"י מפקדי המחתרת לוורשה. לאחר המלחמה, נודע לחומס שבנה, שהיה טייס בחיל האוויר המלכותי, יורט ונהרג ב-1941.

בשנת 1963 הוענק לולדיסלבה חומס התואר חסידת אומות העולם והיא הגיעה לירושלים ונטעה עץ בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם.

ולדיסלבה חומס נפטרה בפולין באוגוסט 1966

 

המידע והתמונה : בחסות אתר יד-ושם