יז'י ביילצקי היה נער פולני בן 17 כשנתפס בידי הגרמנים בשנת 1940 כשהוא מנסה להימלט מפולין הכבושה, להונגריה. הוא נשלח לאושוויץ בתור אסיר מספר 243. בסתיו 1943, לאחר 3 שנים בעבודות פרך, הוא הכיר את צילה ציבולסקה – (Tzila Cybulska) – מלומזה שבמחוז ביאליסטוק, אסירה יהודיה באושוויץ, שנשלחה גם היא לעבודות פרך. ביילצקי וציבולסקה התיידדו ונהגו להיפגש בחשאי, על אף האיסור החמור על אסירים ואסירות להיפגש אלה עם אלה. בראשית 1944 תכננו ביילצקי וציבולסקה להימלט מהמחנה יחד עם חבר פולני ואסירה יהודיה נוספת. מסיבות לא ידועות נגנזה תכנית הבריחה, אך בעיצומו של הקיץ של אותה שנה, הופיע ביילצקי בפתח הבלוק של ציבולסקה באושוויץ כשהוא לבוש מדי SS שהצליח להבריח ממחסן של הגרמנים, הכריז בקול את המספר שהיה מקועקע על זרועה של חברתו והצעיד אותה החוצה מן המחנה, כפי שנהגו אנשי ה-SS לעשות. היה זה אחד ממבצעי הבריחה הנועזים שבוצעו אי פעם במחנה. השניים המשיכו מזרחה, בהליכה שנמשכה בדרך כלל בלילות, דרך היערות והשדות. עד מהרה מזונם אזל, בגדיהם הפכו ספוגים מים ובוץ וציבולסקה היתה תשושה. היא התחננה בפניו של יז'י שיניח לה ויציל את עצמו אך הוא סרב והמשיך בדרך כשהוא נושא אותה על כתפיו, לאורך ימים רבים. עם הגיעם של השניים לכפר מונייקוביץ' (Muniakowice) שבמחוז קיילצה, הם הוסתרו בביתו של קרוב משפחה של ביילצקי. כשהתאושש מהמסע, הצטרף ביילצקי ליחידת פרטיזנים של ה"ארמיה קריובה" ואילו ציבולסקה נלקחה לכפר שכן, שם הוסתרה אצל משפחת איכרים בשם צ'רניק (Czernik), שטיפלו בה ודאגו לה עד לשחרור. לאחר המלחמה היגרה ציבולסקה לארצות הברית. ב-1983 שבה לפולין ונפגשה מחדש עם מצילה, יז'י ביילצקי. ב-27 ביוני 1985 הכיר ארגון יד ושם ביז'י ביילצקי כחסיד אומות העולם