מסתור בכלובי חיות

300 יהודי העיר ורשה ניצלו מאימת השואה בזכותם של אנטונינה ויאן זבינסקי. יאן זבינסקי היה מנהל גן החיות של ורשה. עם הכיבוש הגרמני של פולין בימי מלחה"ע ה-II, זכה זבינסקי בתפקיד נוסף – מפקח ראשי על הגנים הציבוריים בעיר. זבינסקי ניצל את המינוי החדש הזה, לכאורה כדי לבדוק את מצבה של הצמחיה בין חומות גטו ורשה ובפועל, ביקר את ידידיו ועמיתיו היהודים הרבים – מתוך הקהילה שהיוותה כשליש מאוכלוסיית העיר – ושמר על קשר איתם לאורך שנות המלחמה הקשות. לחלקם סייע להימלט מהגטו ואף מצא עבורם מקומות מסתור שונים, עבור חלקם מצא מקום בכלובי החיות בגן החיות שניהל, לאחר שאלה התרוקנו מיושביהם בעקבות ההפגזות האוויריות על ורשה.

במשך 3 שנים תמימות הסתירו בני הזוג יאן ואנטונינה זבינסקי עשרות יהודים אשר מצאו מקלט בכלובים הנטושים ואת חלקם אף הסתירו בתוך ביתם, שהיה בשטחי גן החיות, תוך שהם דואגים לכל מחסורם. כך שרדו כ-300 מיהודי העיר ורשה את זוועות השואה. יאן זבינסקי היה פעיל במחתרת הפולנית, הארמיה קראיובה, והשתתף במרד ורשה באוגוסט-ספטמבר 1944. עם דיכוי המרד הוא נשבה והועבר לגרמניה, בעוד אשתו אנטונינה המשיכה לדאוג לקבוצת המסתתרים בכלובי החיות ובבית המשפחה ואף דאגה לצורכיהם של יהודים נוספים שנותרו בין חורבותיה של ורשה.

בשנת 1965 העניק ארגון יד ושם ליאן ולאנטונינה ז'בינסקי את התואר חסידי אומות העולם ובשנת 1968 הגיע יאן זבינסקי לישראל והשתתף בטקס נטיעת עץ בשדרת חסידי אומות העולם.

בשנת 2007 התפרסם ספרה הדוקומנטארי של דיאנה אקרמן שהתבסס על סיפורם של בני הזוג זבינסקי – "אשתו של שומר גן החיות", אשר מאוחר יותר (2017) גם הפך לסרט (ניקי קארו) באותו שם.