מאמרו של ראש ממשלת פולין, מתאוש מורבייצקי, שהתפרסם השבוע במגזין החדשות הבינלאומי Foreign Policy – על "חוק השואה" הפולני ואי ההבנה שנוצרה סביבו. המאמר, בנימה אישית, מנסה להסביר את מטרתו האמיתית של החוק

קראו את המאמר כפי שהופיע במקור

ובגרסה בעברית :

חוק השואה הפולני – החוק שלא הובן 

"ממשלתי מבקשת למגר האשמות בדבר שותפות פולנית בפשעי מלחמה למען ההיסטוריה"

מאת: מתאוש מורבייצקי, 19 במרס 2018

מלחמת העולם השנייה שינתה לא רק גורלן של אומות אלא גם את גורלן של מיליוני משפחות באירופה. מנקודת המבט של פולין, היה זה קצו של עולם רב-תרבותי ורב-אתני ששגשג למעלה משבע מאות שנים. גבולותיה של פולין לפני המלחמה כללו ערים כגון נובוגרודק (Nowogrodek), רובנה (Rowne,) וסטניסלבוב (Stanislawow).

בנובוגרודק נולד אדם מיצקביץ', מגדולי המשוררים של פולין בכל הזמנים, שהיה מעורב אישית בהקמת הלגיון היהודי כחלק ממאמציו ללחום למען עצמאות פולין במאה ה-19 . ברובנה נולדה אמו של עמוס עוז, מחבר "סיפור על אהבה וחושך", ספר ששימש השראה לסרטה המבריק של נטלי פורטמן על ימיה הראשונים הקשים של ישראל מנקודת המבט של יהודים מפולין. באשר לסטניסלבוב, זהו מקום הקרוב ללבי. משפחת אמי באה מן העיר הזאת הנקראת עכשיו איבנו-פרנקוויסק ושוכנת בגבולות אוקראינה.

העולם שהכירה אמי הסתיים כאשר גרמניה הנאצית ורוסיה הסובייטית פלשו לפולין בשנת 1939. משפחתי הקרובה בסטניסלבוב הצילה יהודים; כך קרה גם בעיר נאבאז'יצה (Nawarzyce) שם חיה משפחת אבי. גדלתי מוקף בסיפורים האלה. הם לימדו אותי שבשעה האפילה ביותר, היה הקשר בין יהודים לפולנים חזק יותר מן הברוטליות הזוועתית של הכיבוש הנאצי.

זהו הרקע להבנת החוק שהתקבל באחרונה על ידי ממשלתי, חוק העוסק בסילוף ההיסטוריה הפולנית. לחוק מטרה פשוטה מאד: להגן על האמת על מלחמת העולם השנייה ועל אלה האחראים באמת לזוועותיה. הוא מעניש האשמות פומביות נגד פולין, האשמות מנוגדות לכל העובדות בדבר אחריות או שותפות בפשעי הגרמנים הנאצים. ייחוס שותפות כזו לפולין מטשטש את אחריותה של גרמניה הנאצית.

במהלך מלחמת העולם השנייה חוותה פולין רצח עם מתוזמר על ידי הגרמנים והסובייטים; יותר מששה מיליון מאזרחי פולין נספו, מחציתם היו יהודים פולנים. פולין לא הקימה מעולם ממשלה ששיתפה פעולה עם הרייך השלישי ומעולם לא הקימה גדודי אס. אס. אדרבה, כאשר החלה השואה ניסתה ממשלתה הגולה של פולין להשמיע באוזני העולם את דבר הטרגדיה העוברת על יהודי פולין ולשכנע את בעלות הברית לנקוט פעולות מתאימות. המדינה הפולנית במחתרת לא רק הקימה פלטפורמה מאורגנת למען סיוע ליהודים, ארגון שנודע בשמו ז'גוטה, אלא אף הטילה עונשי מוות על מי שסייעו לגרמנים לרצוח יהודים. בו בזמן לחמה נגד הכיבוש "הארמיה הלאומית", המחתרת הגדולה ביותר באירופה הכבושה – 400 אלף איש ובכללם גם בני משפחתי. קבריהם של חיילים פולנים אמיצים אלה נמצאים בסיביר, עיראק, צפון אפריקה, מונטה קאסינו, צרפת, הולנד, גרמניה ופולין.

גם כאשר העונש על סיוע ליהודים או הסתרתם היה עונש מוות, עסקו בפעילות האצילית ההרואית הזאת משפחות פולניות רבות. הנס פרנק, השליט בפועל של פולין הכבושה, אמר פעם ש"אילו נדרש להדפיס פלקט על כל שבעה פולנים שנורו, לא היו די יערות בפולין כדי לייצר את הנייר הדרוש לשם כך".

עם זאת, עלינו לזכור שהיו גם מקרים של פולנים ששיתפו פעולה עם הנאצים והיו גם שרצחו יהודים ואנשים חפים מפשע אחרים. עובדה זו מעולם לא הוכחשה בפולין והיא באה לידי ביטוי גם במערכת החינוך שלנו. אולם עלינו לזכור כי יש לשפוט כל אחד מן הפשעים הנתעבים האלה בנפרד ושגילויי רוע אינדיבידואליים אינם צריכים להטיל אחריות על אומה שנכבשה ושועבדה על ידי גרמניה הנאצית.

רק כ-300 אלף מיהודי פולין שרדו את המלחמה. הם מהווים רק כעשרה אחוזים מן האוכלוסייה היהודית בפולין שלפני המלחמה. מותו של כל אחד מן האנשים האלה הוא טרגדיה והרס אומה בקנה מידה כזה שובר לב. אך אלה ששרדו, זכו כמעט בכל מקרה ומקרה לאיזושהי עזרה מן הפולנים. לאלה מיהודי פולין שנתקלו בגרמנים הנאצים לא היה כל סיכוי לשרוד.

במאה השש עשרה כינה הרב משה איסרלס מקרקוב את פולין paradis judaeorum – גן עדן ליהודים – ארבע מאות שנים מאוחר יותר, גרם מפנה היסטורי טראגי לכך שגן העדן הזה היה המקום שבו בנתה גרמניה הנאצית את אושוויץ ואת טרבלינקה.

שימוש במטבעות לשון כגון "מחנות מוות פולנים" הוא חרפה לא רק בפולין אלא גם לקרבנות המדינה של אדולף היטלר. הצעת החוק שלנו מעולם לא שמה לה למטרה להכחיש את זכותם של שורדי השואה לדבר על הטרגדיות האישיות שלהם או להגביל בצורה כלשהו את חירות המחקר או את החרות האמנותית. ואולם האמת היא שפולין החליטה ללחום נגד היטלר והשואה. היחידים שהמרו את פקודות הממשלה הפולנית הגולה ותרמו לטרגדיה של היהודים היו פושעים ויש לגנותם.

לא רק לישראל, גם לפולין, יש התחייבות מוסרית לגונן על זכר השואה. אנחנו רוצים להיות שותפים במאמצים אלה ואסור שאי הבנה תוביל לקונפליקט בין העמים שלנו. אל לנו לשכוח לעולם שהשואה הייתה אחת הטרגדיות הגדולות ביותר בתולדותיה של פולין.

היום פולין מחויבת לחידוש שגשוגם של החיים היהודיים במדינה שלנו. תרבותם של יהודי פולין היא אלמנט בלתי נפרד של המורשת הפולנית שבה אנו גאים גאווה עמוקה.

האפיפיור יוחנן פאולוס השני האמין שאנטישמיות היא חטא גדול והתייצב נגדה בכל כוחו. ממשלת פולין נאמנה לתורתו. בו בזמן ניצב האפיפיור, כמי ששרד את המלחמה בפולין הכבושה, איתן נגד האשמת המדינה בשותפות בפשעי הנאצים הגרמנים והדגיש את התפקיד שמילאו הפולנים בהצלת יהודים כשהם עצמם היו תחת כיבוש ברוטלי.

עוד מעט לא יוותרו עדים לפשעי גרמניה הנאצית. החובה המוסרית המשותפת שלנו היא להעביר את הלקחים ואת האזהרות לילדינו.

 

מתאוש מורבייצקי הוא ראש ממשלת פולין